חוסן נפשי בזמני לחץ ואיום קיומי 

הלחץ הינו חוויה יומיומית ומוכרת לכולנו. הוא חלק אינטגראלי של החיים המודרניים, ובמיוחד של החיים במדינתנו עתירת האיומים הביטחוניים. חדשות לבקרים אנו נחשפים ללחצים מבית ומחוץ, ולא פעם נאלצים להתמודד עם מצבים של איום קיומי המדלדל את משאבינו ומאיים על שלומנו הפיזי והנפשי.

האם קיימים כלים שיכולים לשמש אותנו בהתמודדותנו עם מצבים מעין אלו? הדרך הטובה ביותר לענות על שאלה זו, היא לבחון אנשים המגלים כושר עמידות גבוה במצבי לחץ וללמוד איך הם עושים את זה: ואכן, כאשר נחקרו אנשים המאופיינים בחוסן נפשי, נמצא שהם משתמשים בתהליך התמודדותם במספר כלים מנטאליים: 

פרספקטיבה - אנשים שמצליחים להתמודד באפקטיביות עם לחצים הם אנשים שמסוגלים לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה: הם מסוגלים לשים את הפוקוס על ה דברים המעצימים אותם, ולא להתמקד ב דברים המחלישים אותם: במקום להתמקד בבעיות, הם מתמקדים בפתרונות. אלו אותם אנשים שרואים לנגד עיניהם את ה"אור שבקצה המנהרה", את התוצאה המצפה להם לאחר שיתגברו על המשבר, ואינם ממוקדים בקשיים הנוכחיים של המצב. כבר הוכח שלחשיבה החיובית השפעה ישירה על ההצלחה.

סיפור המדגים היטב את העיקרון הזה, הינו סיפור ששמעתי באחת מתוכניות הטלוויזיה מפי הקוסם דייויד קופרפילד:

באחד מהפרויקטים המדהימים שלו, החליט הקוסם הגדול, דייויד קופרפילד, לבצע בריחה נועזת מבית כלא שמור היטב: במהלך הבריחה היה עליו לעבור מספר שלבים מאתגרים עד ליציאתו מחוץ לתחו מי הכל א. לכל שלב היה זמן קצוב, ובתום פרק הזמן המוקצב לאו תו שלב, התרחש פיצוץ שהופעל ע"י שעון עצר שחובר למטען חומר נפץ. קופרפילד אף עמד על כך שחומר הנפץ יהיה אמיתי ולא חומר דמה, כדי לתת תחושה של אוטנטיות, מוטיבציה ואתגר לכל התהליך. בשלב הראשון הוא הושם מאחורי סורג ובריח, כבול באזיקים ובשלשלאות ברזל. היה עליו להשתחרר מכבליו ולצאת מהתא תוך שתי דקות, בטרם המטען יתפוצץ. הזריזות הי יתה בגדר הכרח, עניין של חיים ומוות: קופרפילד נהג לבצע פעלול זה, פעמים רבות, בהופעותיו בפני קהל, באולמות גדולים והומי אדם. הוא סמך על יכולתו ומיומנותו לבצע זאת במהירות הראויה, לאור ניסיונו בעבר. הוא היה משוכנע שזה החלק הקל של מבצע הבריחה: אולם בפועל הוא מצא את עצמו מסתבך, והתקשה להשת חרר מהכבלים. לבסוף הצליח להשתחרר ולברוח, בשנייה האחרונה כמעט, והדבר כמעט עלה לו בחייו. כאשר לאחר מעשה, ניתח את האירוע לצורך הפקת לקחים, הוא שאל את עצמו מדוע הסתבך בפעולה זו שבצע כבר פעמים רבות בעבר ללא כל תקלה ושבה היה כל כך מיומן, מנוסה וזריז: המסקנה שהגיע אליה ה ייתה מרתקת לא פחות מקסמיו:"כאשר בצעתי את הפעלול הזה באולמות גדולים וסגורים מול קהל, תמיד התנוסס לנגד עיני השלט"יציאה". בעודי נאבק להשתחרר מהכבלים התמקדתי והתרכזתי באופן מלא ב"יציאה", ואליה כוונתי את מאמצי ואת האנרגיות שלי: בכלא, לעומת זאת, הרי אין שלט"יציאה", ולכן התמקדתי בכבלים במקום להיות מרוכז ביציאה, וזו כנראה הסיבה שהתקשיתי להשתחרר מהכבלים".

אם נתייחס ל"כבלים"בסיפור זה במובן המטפורי של המילה, ונעשה אנלוגיה למצב של לחץ שבו אנו נתונים ב"כבלים", הרי שנ וכל להשתחרר מה לחץ הפוקד אותנו, רק אם נתרכז ב"יציאה"ממנו. כאשר שלט ה"יציאה", אינו עומד לנגד עינינו, אנו שוקעים בתוך קשיי נו, מרגישים כבולים, ואיננו מצליחים להתחבר לאופטימיות הנדרשת כדי להתמודד עם המצב באופן אפקטיבי: אך כאש ר אנו רואים את הפתח המואר המצפה ל נו בקצה המנהרה החשוכה, ואליו מכוונים את מאמצי נו, אנו מתמלאים מוטיבציה ואנ רגיה. באופן זה אנו מצליחים לגייס כוחות כדי לעבור את קשיי ההווה ולהיות אופטימיים ביחס לעתיד המצפה לנו. היכולת לצפות לעתיד היא גורם משמעותי המשפיע על ההתמודדות.

פרופורציה - אחד המאפיינים הבולטים של אנשים בעלי חוסן נפשי היא יכולתם לראות את הדברים בפרופורציו ת הנכונות. פרופורציה היא אחד המשת נים הקריטיים המשפיעים על עוצמת הלחץ. פעמים רבות במצבי לחץ אנשים נוטים לאבד פרופורציות, ו"לראות צל הרים כהרים". מתוך אובדן פרופורציות הם רואים א ת המציאות כהרבה יותר מורכבת ובעיי תית ממה שהיא באמת: פרופורציה נכונה משמעותה לראות את משקלו היחסי של האירוע המלחיץ בהקשר הכולל של הדברי ם. אנו יכולים לשאול את עצמנו מה יהיה משקלו של האירוע על פני טווח של זמן: האם נזכור את האירוע הזה, שכרגע אנו כה נלחצים ממנו, בעוד שבוע/חודש/שנה? ואם אכן האירוע הינו משמעותי ו אולי נזכור אותו אפילו כל חיינו, אנו יכולים להוסיף ולשאול את עצמנו: מה מצבנו יחסית לאחרים?. לעיתים כשאנו זוכרים לצאת מתוך עצמנו ו להתבונן סביבנו, אנו מבחינים שמצבנו הרבה יותר טוב מזה של אחרים, שסובלים הרבה יותר מאיתנו. זהו מדד לפרופורציה ! כמאמר הפתגם"לפעמים הסיוט שלך הוא החלום של מישהו אחר". נכון שאנו יכולים להתבונן ב אחרים שמצבם שפר עליהם מזה שלנו, ולרחם על עצמנו, אך האם נקודת מבט זו תשפר את הרגשתנו - כאן יש לנו האפשרות לבחור: האם עדיף להרגיש עשיר לעומת העניים, או עני לעומת העשירים? מה אתם בוחרים? מכירים את"מכתב הסטודנטי ת"המופץ דרך המייל - נדמה לי שהוא מחדד את המושג "פרופורציה". להלן הוא מובא כלשונו:

"אבא ואימא היקרים, עברו שלושה חודשים מאז התחלתי ללמוד באוניברסיטה וזה המכתב הראשון שאני כותבת לכם. מצטערת. אני רוצה לספר לכם על כל מה שעבר עלי בשלושת החודשים האחרונים, אל תמשיכו לקרוא מכתב זה לפני שהתיישבתם. בסדר? טוב, אז אני מסתדרת די טוב עכשיו: החלמתי כבר כמעט לגמרי מהשבר בגולגולת ומזעזוע המוח שקיבלתי כשקפצתי מחלון חדרי, כאשר פרצה שריפה במעונות: הייתי רק שבועיים בבית חולים. אני כבר לא רואה מטושטש והראש כואב לי פחות. למרבה המזל ראה את השר יפה ואת הקפיצה שלי עובד בתחנת הדלק ליד המ עונות, והוא היה זה שקרא למכבי האש ולאמבול נס. הוא גם ביקר אותי בבית חולים, ומכיוון שלא היה לי לאן לחזור, כי המעונות נשרפו כליל, לקח אותי לגור עימו בדירתו. זהו למעשה מרתף, אבל דווקא נחמד, הוא בח ור מוצלח מאוד ואנחנו מאוהבים מאוד ומתכוננים להתחתן. לא קבענו עדיין תאריך, אבל זה יהיה הרבה לפני שיבחינו בהריוני: אני יודעת שתאהבו אותו, למרות שהוא בן עם ודת אחרים. עכשיו, לאחר שעדכנתי אתכם במצבי, ברצוני לספר לכם שלא הייתה שריפה במעונות, לא היה לי שבר בגולגולת ולא זעזוע מוח, לא הייתי בבית חולים, אני לא בהריון, אני לא מאורסת, ולמעשה אין לי כלל מאהב:.. אבל קיבלתי 6 בהיסטוריה ונכשלתי במתמטיקה וגיאוגרפיה ורציתי שתראו ציונים אלה, אבל בפרופורציה הנכונה".

מעבר לבדיחה, אין ספק שיכולתנו לראות את הדברים בפרופורציות, עשויה להשפיע רבות על התמודדותנו האפקטיבית עם מצבי לחץ.

שליטה - אחד המאפיינים של מצבי לחץ היא התחושה של אובדן שליטה: בדרך כלל אנו נוטים להילחץ הרבה יותר ממצבים שאנו מרגישים שאיננו שולטים בהם, מאשר מדברים הנמצאים בשליטתנו: בהקשר זה נמצא ש אנשים בעלי חוסן נפשי, מצליחים לקחת את השליטה לידיהם בכל סיטואציה: גם כאשר המצב אינו בשליטתם, הם שואלים את עצמם מה ביכולתם לעשות כדי להשפיע: במקום לפעול מתוך"מעגל הדאגה"ולהיכנס לעמדה של "קורבן"חסר אונים של המצב, הם פועלים מתוך"מעגל ההשפעה"ונכנסים לעמד ה של "יוזם"שבוחר כיצד להתמודד עם המצב: עמדת ה"יוזם"היא עמדה פרו- אקטיבית ופעילה, המחייבת את האדם לשאול את עצמו:"מהן האפשרויות העומדות לרשותי כדי להשפיע על הסיטואציה, למרות המגבלות?". מהמקום הזה צומחת חשיבה יצירתית המאפשרת יציאה מהקיבעון המחשבתי המאפיין מצבי לחץ, והעלאת אלטרנטיבות לא שגרתיות לפעולה, אשר מעניקות תחושת שליטה במצב.

גם כאן ניתן להדגים עיקרון זה דרך סיפור (הסיפור מופיע בספרו של אורי נשר"מטאפורות בניהול"):

"לאיכר זקן, אב לשני בנים הייתה חווה בה גידל תפוחי אדמה: האיכר הזקן הלך ונחלש והתקשה לעבד את השדה בכוחות עצמו, אך מכיוון ששני בניו ישבו בכלא על שוד בנק, נותר ללא עזרה: בצר לו כתב האיכר מכתב לבניו וביקש את עצתם: מייד פנה הבן הבכור לשלטונות הכלא וביקש חופשה מיוחדת כדי לעזור לאביו הקש יש, אך נענה בשלילה: לעומת זאת הבן הצעיר הרהר מעט ואז שיגר לא ביו מכתב בו הוא מזהיר אותו לא לחרוש את השדה משום ששם הוא קבר את כספי השוד: למחרת הגיעו עשרות שוטרים לשדותיו של האיכר, והחלו לחרוש את השדה לאורכו ולרוחבו, כדי לחפש את שלל השוד: לאחר שלא מצאו דבר, חזרו כלעומת שבאו. כתב האיכר לבנו וסיפר לו מה קרה: מייד קיבל מכתב תשובה מהבן:

"עכשיו אתה יכול לזרוע את תפוחי האדמה: מהמקום שבו אני נמצא, זה המעט שיכולתי לעשות!".

סיפור זה מדגים היטב את ההבדל בין פעולה מתוך"מעגל הדאגה"לבין פעולה מתוך"מעגל ההשפעה". כאשר אנו שואלים את עצמנו כיצד אנו יכולים להשפיע למרות המגבלות שמציבה בפנינו המציאות, אנו מצליחים להפתיע אפילו את עצמנו. דוגמה נפלאה נוספת היא הסרט"החיים יפים". זוכרים כיצד גיבור הסרט יוצר עבור בנו מציאות של משחק המחליפה את המציאות הטראגית שבה הם נתונים, ובכך מציל את חיי הילד? זו משמעות תחושת השליטה ! תחושת השליטה מאפשרת לנו להעלות אלטרנטיבות, לבחור ולהשפיע: כשאנו מתחברים לתחושת השליטה, אנו יוצאים מ עמדת חוסר האוניםומצליחים להתחבר למקורות הכוח הפנימיים שלנו ולהתעצם: אם נתר גל לשאול את עצמנו כיצד נוכל לפעול ולהשפיע, גם במצב בעייתי הכופה עלינו מגבלות, קרוב לוודאי שיצוצו בראשנו רעיונות שקודם לא חשבנו עליהם. והחשוב מכל: נחזיר לעצמנו את תחושת השליטה במצב, שהיא כה חיונית לחוסננו הנפשי.

משמעות חיובית - לפעמים כשאנו חווים סיטואציות לוחצות ומעיקות אנו פתאום תו פסים את עצמנו ברגע של בדיחות דעת ואומרים לעצמנו"יום אחד עוד נצחק על זה". אם כך, מדוע לא לצחוק על זה כבר עכשיו - בכל אירוע שלילי תמיד נוכל למצוא משהו חיובי אם נחפש אותו, שהרי כפי שאין טוב בלי רע, גם אין רע בלי טוב. מיכל ביאלקוביץ מביאה בספרה"זוהר צפוני, זוהר פנימי"סיפור המדגים עיקרון זה: "היה פעם זקן סיני שחי בכפר קטן, ולו בן צעיר וסוס. יום אחד הסוס ברח מהאורווה. באו אליו שכניו, אנשי הכפר, להשתתף בצערו ואמרו לסיני הזקן,"כמה שזה רע שהסוס ברח מהאורווה". שאל אותם הזקן,"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ?". למחרת חזר הסוס: יחד עמו הגיעו סוסי בר רבי ם. האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה. באו אנשי הכפר להשתתף בשמחתו ואמרו לזקן:"כמה שזה טוב". ענה להם:"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ?" כעבור יום נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את רגלו. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן:"כמה שזה רע". ענה להם הזקן:"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ?" זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמה: באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפ ר למלחמה, שבה נהרגו חלק מהם. רק את בנו של הסיני לא גייסו, כיוון שרגלו הייתה שבורה". אז מאיפה אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא טוב או רע? מה שקורה הוא אירוע: ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע. ההתייחסות שלנו לאותו אירוע היא שהופכת אותו לטוב או רע בעינ ינו. כל אירוע עובר דרך הפילטרים שלנו ואנו מעריכים אותו על בסיס התנסויות קודמות שחווינו, על בסיס המסרים שהועברו אלינו בתהליך הלמידה, על בסיס האמונות והערכים שלנו וכד'.

לעיתים אירוע שאנו תופסים אותו כשלילי, בעת התרחשותו, יכול להתגלות במרוצת הזמן כאירוע שהביא לנו תוצאות חיוביות רבות: הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אנשים המפוטרים מעבודתם. אין ספק שהדבר מהווה עבורם משבר קשה, אך רבים מהם מתעשתים ומחליטים שזו ההזדמנות להגשים חלום, חלום שספק רב אם היו מעיזים להסתכן בע זיבת מקום עבודתם לצורך הגשמתו: בדיעבד משבר הפיטורין מתברר כדבר הטוב ביותר שקרה להם, שכן אחרת לעולם לא היו מגשימים את חלומם: רוב התיאוריות העוסקות במשבר, דנות בפוטנציאל החיובי שיש במשבר ורואות במשבר הזדמנות לצמיחה. אם בעיתות מצוקה נתרגל לשאול את עצמנו באופן מכוון:"מה טוב במצב הנוכחי ?", קרוב לוודאי שנצליח למצוא רווחים שנעלמו מעינינו, והרגשתנו ביחס לסיטואציה תשתפר. בתחילה הדבר יכול להיראות מאולץ ומלאכותי, אך כשתתמידו בכך תוכלו לגלות שהרגשתכם משתפרת פלאים.

חוויתי זאת באופן אישי כאשר באחד מטיולינו בחו"ל, כויסנו בתחילת הטיול ונותרנו כמעט ללא כסף. הדבר התרחש לפני"עידן כרטיסי האשראי", וללא כסף מזומן נותרנו"חסרי כל". הייתה זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה, שיכלה להפוך את כל הטיול למתסכל ומאכזב, אך אנו בחרנו לחפש את הנקודות החיוביות שבסיטואציה: מיד לאחר ש התעשתנו מההלם, התיישבנו ודנו בשאלה"מה טוב בזה?". התחלנו להעלות את כל האפשרויות שעלו בדעתנו, אפילו את אלה המגוחכות ביותר, ובמהרה מצאנו את עצמנו צוחקים צחוק גדול. טיול זה היה בסופו של דבר אחד הטיולים המהנים ביותר שחווינו, דווקא בזכות המגבלה שנוצרה. מתן משמעות חיובית לסיטואציה הלוחצת, ומיקוד ברווחים שיש במצב הלחץ, עוזר להתמודד איתו בצורה אפקטיבית וחיובית.

אמונה - אמונה היא משאב חשוב בתהליך ההתמודדות. בין אם מדובר באמונה דתית ובין אם מדובר באמונה אחרת, האמונה מעצימה ומחזקת אותנו, ומסייעת לנו להתמודד עם המצב שנכפה עלינו: אנשים בעלי חוסן נפשי משתמשים במשאב החשוב הזה, ומאמינים בכל לבם ביכולתם להתמודד עם מצב הלחץ ולהתגבר עליו. אמונה פירושה תחושה של וודאות מוחלטת. כשאנשים חשים וודאות ביכולתם ובכוחותיהם להתמודד, האמונה הופכת לנבואה ה מגשימה את עצמה: כפי שאמר הנרי פורד:"בין אם אתם מאמינים שאתם מסוגלים, ובין אם אתם מאמינים שאינכם מסוגלים - אתם צודקים!". מחקרים רבים הוכיחו את כוחה של האמונה בריפוי ובהתמודדות עם אתגרים. כשאדם מאמין בכל לבו, אין לו ספק, ולכן האמונה משמשת משאב של עוצמה וכוח: בספרו"אהבה, רפואה ונסים", ד"ר ברני סיגל מדבר על כוחה של האמונה בהתמודדותם של ח ולים אונקולוגיים עם מחלת הסרטן, ומסיק שהאמונה היא גורם משמעותי בניבוי הפרוגנוזה הרפואית של החולים. אז האם אתם מאמינים ביכולתכם להתגבר על מצב הלחץ ולצאת ממנו מחוזקים?

לסיכום: בחיינו מתרחשים דברים רבים שאין לנו שליטה עליהם, וקרוב לוודאי שאם הי יתה לנו האפשרות לבחור, היינו מעדיפים שלא יקרו: יחד עם זאת, גם אם האירועים שקורים לנו אינם בשליטתנו, יש לנו אפשרות לבחור כיצד להתמודד עם המצב שנכפה עלינו: אנו יכולים לבחור באפשרות להגיב באופן אוטומטי ו להיות קורבנות של המצב, או באפשרות ליטול את השליטה והיוזמה לידינו ולהפיק ממצב הלחץ את המירב והמיטב. בהנחה שאתם בוחרים באפשרות השני יה, הכלים המנטאליים שהוצגו במאמר זה יכולים לסייע לכם בכך רבות:

פרספקטיבה - התמקדו בחזון שלכם. שאלו את עצמכם ודמיינו: איך ייראו חיינו לאחר שהמצוקה תחלוף?

פרופורציה - העריכו נכונה את משקל ו של האירוע המלחיץ. שאלו את עצמכם: מהי חשיבותו היחסית של האירוע בסדר הכולל של הדברים? איך מצבנו ביחס לאחרים?

שליטה - פעלו מתוך עמדה של יוזמה והשתמשו בחשיבה יצירתית: שאלו את עצמכם: מה ביכולתנו לעשות? כיצד אנו יכולים לפעול במרחב השליטה שלנו למרות המגבלות?

משמעות - התחברו למשמעות החיובית של המצב: שאלו את עצמכם: מה טוב במצב הזה - מהם הרווחים והתועלות שיש בו? איך אנו יכולים לצמוח מתוכו?

אמונה - התחברו לכוחותיכם ולמשאביכם הפנימיים. שאלו את עצמכם: באיזו מידה אנו מאמינים ביכולתנו להתמודד ולהתגבר - מהם המשאבים העומדים לרשותנו בהתמודדות - אלו אמונות יעזרו לנו להתמודד?

התגובה שלנו כמבוגרים, היא זו שתקבע במידה רבה את יחסם של ילדינו לאירועים המתרחשים סביבם. ככל שאנחנו נפגין ביטחון, שליטה עצמית וחוזק פנימי, כך גם הם יחושו בטוחים ומוגנים. באופן זה נהווה עבורם מודל להתמודדות אפקטיבית, ונלמד אותם לפתח חוסן נפשי. אז איך אתם בוחרים להגיב למען ילדיכם ולמען עצמכם?